איריס זרזרבסקי לוגו

למה אני לא מתרגשת מבינה מלאכותית?

בשבוע שעבר השתתפתי בכנס "הכל מבינה 3" שהתקיים במוזיאון ארץ ישראל.
במקרה או שלא, את אותו בוקר פתחתי עם פוסט שפירסמה עינת שמעוני עם גרף של "גרטנר" שקובע: אנחנו בשיא ההייפ. אבל אם תסתכלו היטב, את רוב יישומי ה-AI נראה לפחות החל מעוד שנתיים או 5 שנים, ואחרים בעוד 10 שנים או יותר. נחזור אליו בהמשך.

חזרה לכנס: נרשמתי למסלול הארגונים של הכנס מתוך ציפייה לראות לפחות התחלות של יישומים או POC (הוכחת היתכנות) בארגונים מובילים, שאינם הייטק. התאכזבתי. הארגונים היחידים שהציגו בכנס יישומי AI היו שתי חברות הייטק גלובליות, שבאו לעניין ארגונים במוצרים מבוססי ה-AI שלהם.

גם תמהיל המשתתפים בכנס סיפר את אותו סיפור, אולי בגלל הזיהוי של הכנס עם תעשיית היוצרים והספקים ופחות עם ארגונים. לכנס הגיעו המון יוצרים מתחומי העיצוב, הוידאו, השיווק הדיגיטלי, ההפקה ועוד. בלטו בהיעדרם – מנהלים מארגונים. אלה אולי ביקרו למחרת בכנס ה-AI של איגוד השיווק.

רשמים מכנס "הכל מבינה 3"

הכנס עצמו היה מעניין ומעשיר, ולקחתי ממנו כמה כלים לשימוש אישי.

יקי גני ומורן סער בכר מ-Stuff , שהם גם ממארגני הכנס יחד עם היזמת גלי מאירי, העבירו מצגת חמודה שכללה את סרטון ההסבר הכי טוב שראיתי על מושגים מתחום ה-AI (לצערי לא זמין ברשת). הם גם המליצו על כלי שהחלטתי שאני חייבת לנסות שנקרא timeos. זהו בוט שעולה איתכם לשיחות זום, נשאר שם במקומכם, ובסיום הפגישה שולח לכם למייל סיכום של עיקרי הדברים שעלו בפגישה.

רננה פרלוביץ מ-Lightrics דווקא הציגה יישומי AI באזורים שונים בארגון שנראים מבטיחים: היא הדגימה איך הם מתרגמים במהירות פעילות שיווקית גלובלית ותוכן לשווקים לוקאליים,
איך ה-AI מאפשר לצוותי הפיתוח להשיק גרסאות חדשות למוצר בקצב מהיר משמעותית, ואפילו מפצח בריפים שיווקיים.

דוגמא חמודה היתה לגבי העזרה של הבוט בשירות הלקוחות: האפליקציה שלהם מקבלת המון reviews בחנויות האפליקציות וצוותי השירות לא מספיקים להגיב. הבוט קורא את ה-reviews ומנסח בעצמו תגובות לכולם. לנציג השירות האנושי נשאר רק לקרוא ולאשר.

תומר צוקר מ-D-ID הציג את המוצר שלהם, שמאפשר לייצר פרזנטורים אוואטרים בשניות, לשימוש בסרטונים פנים וחוץ ארגוניים ולבנות צ'טים עם בוטים שנראים אנושיים. אפשר להתנסות פה בשיחה עם האוואטרית שלהם:  https://chat.d-id.com/

עו"ד ליאת ברגמן דיברה על סוגיות משפטיות בשימוש ב-GAI וחיזקה את דעתי: היא הציפה בעיות אפשריות שמתעוררות עקב השימוש, אבל הדגישה שבינתיים אין חקיקה ואין פסיקה. בקיצור, מוקדם מידי.

לי לוי מ"החכה" שנותנת שירותי שיווק דיגיטלי, דיברה על איך ה-GAI משפר לה את העבודה וחוסך לה זמן. אין ספק שיש כאן ערך משמעותי לספקים ולאנשי ה-hands on, אבל אני פחות רואה מנהלים ואפילו עובדים בארגונים משתמשים בזה בעצמם.

אסף שמואלי "המשבריסט" דיבר על איך גורמים עוינים יכולים לנצל את ה-AI ליצירת תוכן פייק, שיכול להרוס אנשים וחברות. בהחלט סנריו מפחיד מאוד.

ההרצאה שאליה הכי התחברתי היתה של ענבר יגור מ-Radical. ענבר עוסקת ביצירת תוכן והיא קצת פוצצה את בלון ה-AI בהקשר הזה.

גם אני נעזרת באופן שוטף ב-chatgpt  בכתיבת תוכן. הוא עוזר לי בעיקר בכתיבת מאמרים מקצועיים, בעיקר כדי לוודא שלא שכחתי אף שלב בדרך. אבל הכתיבה שלו מאוד בנאלית. כותב שרוצה לייצר לעצמו קול ייחודי ולעניין את הקוראים שלו לאורך זמן לא יכול לבנות עליו.

ענבר יצאה כנגד הכתיבה השבלונית והמתוכנתת של ה-GAI  ואמרה: "אם אתם משתמשים בו, התחלתם ממקום של חוסר מקוריות".

אחד ההסברים שהיא נתנה ללמה לא כדאי להשתמש ב-GAI ביצירת תוכן הוא הנמסיס שלו: מנוע החיפוש של גוגל. מה לעשות, אנחנו עדיין משתמשים בעיקר בגוגל לחיפוש מידע וגוגל אוהב ומקדם תוכן איכותי. אם התוכן יהיה בנאלי, כזה שנצמד ברובוטיות לכללי ה-SEO שהאכלנו אותו, גוגל יזהה את הזיוף ויעניש אותו.

נכון שזה נכון להיום. ייתכן שבעתיד ה-GAI יחליף את גוגל והכללים ישתנו. להערכתי זה לא יקרה ב-2-3 שנים הקרובות. גוגל לא תוותר בקלות על "פרת המזומנים" שלה. מקסימום היא תשתמש בעוצמה שלה כדי להעביר אותנו ל-Bard.

מה מתדלק את ההייפ המטורף שכולנו חווים?

במילה אחת: FOMO.

הרשת מלאה במרצים אמיתיים או וונאביז, שמציעים הרצאות וסדנאות GAI כפטריות אחרי הגשם. בדוח "Future of work" שלינקדאין פירסמה באוגוסט האחרון, מצוין שמאז אפריל השנה, כמות הפוסטים שכללו את המילה GAI גדלה ב-25% באופן עקבי מחודש לחודש.

מנכל שמדבר עם קולגה שמספר לו ש"אנחנו אוטוטו מיישמים AI בארגון" ירוץ למנהל ה-IT שלו ויבקש שיעשה לו גם.

אז למה אני לא מתרגשת מ-AI?

כי אני מבינה באנשים ומכירה ארגונים.

אחת לכמה שנים, לאחרונה בקצב של אחת לשנה, נכנס לחיינו בסערה מושג חדש. בהתחלה זה היה טרנספורמציה דיגיטלית, אח"כ חווית לקוח, דאטה ועכשיו GAI.

יש עדיין המון ארגונים שלא יישמו אף אחד מהם ולא רואים את עצמם מיישמים בשנים הקרובות, אם בכלל. גם ארגונים גדולים. אני לא מדברת על חברות בינוניות ומשפחתיות שלא מבינות מה רוצים מהן עם כל המילים המוזרות האלה באנגלית.

ה-AI קיים כבר משנות ה-70 ואפשר לספור בקושי על 10 אצבעות את כמות ארגוני
ה-low-mid tech  בארץ שיישמו מודלים מבוססים AI.

למה זה קורה?

חסם המשאבים: יישום של טכנולוגיות בשלבים של פריצתן לשוק הוא יקר מאוד. יש עוד עשרות משימות שמחכות לביצוע ה-IT , שהיא המחלקה שמהווה את צוואר הבקבוק הכי משמעותי היום בארגונים. אז שנעצור אותם, נפנה אותם מכל המשימות החשובות שגם ככה מתעכבות, כדי שיעשו משהו עם GAI?

החסם האנושי: בעלי חברות מפנטזים על חיסכון עצום בכ"א והחלפת מאות עובדים בבוט שאין לו זכויות סוציאליות, הוא לא חולה לעולם, לא יוצא לחופשה ולא מבקש העלאה.
חברים, זה לא יקרה, לפחות לא בקרוב. בהצלחה בהתמודדות עם ועדים חזקים, עם סמנכלים שלא יסכימו לוותר על אנשים ותקציב ועם עובדים ומנהלים, שבאופן טבעי ואנושי לרובם קשה לאמץ חדשנות וטכנולוגיה. החסם האנושי הוא בד"כ החסם החזק ביותר לכניסה של חדשנות וטכנולוגיה לארגונים.

אז מה כן?

  • תלמדו, תבחנו, תהיו עם היד על הדופק על החידושים והכלים בתחום.
  • תתנסו בעצמכם – תשחקו עם הכלים השונים ותראו מה עובד לכם יותר ומה פחות.
  • אם אתם עובדים בארגון, תמפו את האזורים העסקיים שבהם ה-AI יכול לתת ערך עסקי משמעותי ותחכו. תחכו שהטכנולוגיה תהיה מספיק בשלה ליישומים עסקיים שיתנו לכם ערך אמיתי.

בחרתי לסיים עם השקף הזה מההרצאה של ענבר, שמבחינתי אומר הכל 😊

אהבתם את המאמר?

אחת לשבועיים אני שולחת סיכום של מאמרים ורעיונות בנושאים של
אסטרטגיה, ניהול, שיווק וחווית לקוח.

לקבלת הדיוור ישירות לתיבת המייל שלכם:

כתוב את הכותרת כאן

רוצים לשמוע על כל מה שחדש ומעניין בתחומי השיווק וחוויית הלקוח?