בשבוע שעבר פורסמו הדוחות הכספיים של הבנקים הגדולים.
כרגיל, הבנקים הרוויחו המון המון כסף.
בנק הפועלים רשם רווח נקי של 7.6 מיליארד ₪, לאומי רשם רווח של 9.8 מיליארד ₪.
בסה"כ, חמשת הבנקים הגדולים הרוויחו השנה 30 מיליארד ש"ח (!) – כ-15% יותר מ-2023.
כל זה קרה באחת השנים הקשות למשק הישראלי ולחברה הישראלית.
ישנם כמה גורמים לרווחים העצומים של הבנקים:
הבנקים מטמיעים כבר כמעט עשור מהלכי התייעלות, שכוללים סגירת סניפים, העברת הלקוחות לשירות דיגיטלי, ופרישה מוקדמת למאות ואלפי עובדים, שצימצמו משמעותית את כח האדם.
זה יצר חיסכון משמעותי בהוצאות.
גורם נוסף הוא ההפרשות שהבנקים עושים בגין הפסדי אשראי (הפרשה לחובות מסופקים).
הבנקים ביצעו הפרשות משמעותיות ב-2023 ובעיקר מיד לאחר פרוץ המלחמה, מחשש שעסקים לא יעמדו בהתחייבויות שלהם.
מאחר ותרחישי האימים האלה לא התגשמו, הבנקים הפחיתו את ההפרשות הללו בשנת 2024.
המנוע המרכזי לרווחים הוא הריבית הגבוהה במשק בשנתיים האחרונות:
בשנת 2024, הריבית לבדה תרמה 17 מיליארד ₪ להכנסות בנק הפועלים.
אבל הריבית היא כלי טקטי – פעם עולה, פעם יורדת.
המנוע האמיתי לרווחים הוא שאין באמת תחרות בענף הבנקאות.
בנק ישראל עשה כמה נסיונות כדי להגביר את התחרות בענף.
ב-2021 הוא יצא עם רפורמת "מעבר בקליק", שנועדה להקל על לקוחות ולאפשר להם לעבור מבנק לבנק בלחיצת כפתור.
בפועל, מאז הרפורמה רק 2.9% מהלקוחות עברו בנק (סה"כ כרבע מיליון אנשים) – בדיוק כמו קודם.
בנק ישראל גם השיק את רפורמת הבנקאות הפתוחה, שמהותה היתה העברת השליטה על המידע הפיננסי מהבנקים ללקוחות.
המטרה הייתה לעודד לקוחות לשתף מידע עם חברות חיצוניות כמו פינטקים, כדי שיציעו להם הצעות טובות יותר.
נשמע מבטיח? בפועל, רק 2% מהלקוחות עשו זאת.
בתחילת 2022 בנק ישראל אישר רישיון קבוע לבנק "וואן זירו" במטרה להגדיל את התחרות.
ONE ZERO נחל הצלחה מסוימת, אך לא הביא בשורה משמעותית בפרמטרים שחשובים ללקוח (ראו בהמשך) ולכן, לא יצר disruption אמיתי בשוק.
מדוע בניגוד לרפורמות אחרות שעודדו מעבר בין חברות – למשל בחברות הסלולר וקופות החולים – הרפורמה בבנקאות לא מצליחה בינתיים?
1. הפרמטרים שהכי חשובים ללקוחות הפרטיים בבנקאות הם מחיר (עמלות, ריביות), והיכולת להשיג בנאדם כשדברים מסתבכים.
הלקוחות מעריכים שאין כמעט הבדל בין הבנקים בפרמטרים האלה.
כל הבנקים לוקחים ריביות גבוהות. בעמלות אפשר קצת לעשות מו"מ אבל לרוב רק בשלב הכניסה.
רמת השירות הדיגיטלי גבוהה ודומה בין הבנקים ושביעות הרצון של הלקוחות מהשירותים הדיגיטליים גבוהה (לפי סקר בנק ישראל).
2. חלק מהלקוחות לא מודעים לרפורמת "מעבר בקליק", ואלה ששמעו עליה מתקשים להאמין שזה באמת קל להעביר חשבון.
3. שמרנות וחסמים פסיכולוגיים.
אנשים נוטים להתנהל בשמרנות בכל מה שקשור בכסף שלהם וחוששים לעשות שינויים.
כסף זו קטגוריה מאוד אומציונאלית ועם מעורבות גבוהה: כסף זה ביטחון, זה עתיד, וזה יכול להיות גם חרדה גדולה (כשאין לנו מספיק ממנו).
בקטגוריות עם מעורבות גבוהה, אנשים מעדיפים להיצמד לקיים ולעשות פחות מעברים.
חייזר שהיה מסתכל על ברייק הפרסומות בשנה האחרונה היה בטוח ששוק הבנקאות הוא הכי תחרותי במשק. אינסוף קמפיינים במיליוני שקלים והפקות יקרות.
אם אין תחרות אמיתית ואנשים כמעט לא עוברים בנק, למה בכלל לפרסם כל כך הרבה?
1. אם המתחרים שם, גם הם חייבים להיות שם
2. כדי שאם בכל זאת מישהו שוקל לעזוב את הבנק שלו, הוא ישקול לעבור אליהם
3. צריך לעשות משהו עם כל הכסף הזה 😊